רחלי, אימא של יואב: במהלך ההריון של יואב, בעודי מקבלת בעצמי טיפולים בשל אלרגיות, הציעה לי מאשא לטפל גם בעובר, ולהכינו טוב יותר לחיים של בריאות ואיזון.שמחתי מאוד על האפשרות הזאת, שהייתה מאוד הגיונית אך חדשנית,. התחלנו את הטיפולים בעובר בחודש השמיני להריון (הצטערתי שלא חשבתי על זה קודם). עד הלידה מאשא הצליחה לנקות כמעט את כל הרגישויות שמצאה אצל העובר.הלידה של יואב הייתה קלה ונעימה, וכן לאורך כל מהלך גידולו. הילד בריא, שמח ומתפתח היטב. לדעתי, העובדה שיואב קיבל התייחסות עמוקה ואוהבת במהלך ההריון, השפיעה מאוד על מצב בריאותו הגופנית והנפשית. טיפול בעוברים הוא רעיון מבריק אשר מתפתח כל הזמן. האפשרויות הן בלתי מוגבלות והתוצאות בהתאם.

רותי, אימא של יהלי ונויה: כאשר בהריון נשאלות השאלות המופנות כלפי העובר ומגיעות תשובות, דבר ראשון מופיעה תחושה של הפתעה ותדהמה על כך שקיימת אפשרות כזאת לשאול את העובר לשלומו הפיזי והרגשי. אח"כ מתפתחת תחושת קירבה ואחראיות כלפיו שאפשרה לי להזרים אל העובר אנרגיה חיובית של הקשבה ודאגה. כאשר אישה הופכת לאם נולדת בה תחושת אחראיות עצומה , חלק מהקבלה שלה את תינוקה תלוי בקשר הראשוני אשר נרקם בינה לבין תינוקה עוד בתקופה העוברות. בשיטה שמאשא מאבחנת ומטפלת,  מתאפשרת לאם גישה ראשונית של תקשורת בינה לבין העובר. דבר שתרם לי רבות להתפתחות של כוח ורגשות אהבה.

הילית, אימא של הידי ואורי: אני חושבת שאת הידי ניתן לתאר כסיפור הצלחה. הוא כמעט ולא היה חולה. ולמרות שהוא אוכל מעט וכולו עור ועצמות, הוא חזק ובריא. אני לא זוכרת שהפסיד יום לימודים בגן או בבית הספר. לצערי, בניגוד להידי, אורי סובל מבעיות נשימה (כמו אימא שלו) ונזקק לטיפולים אנטיביוטיים רבים. בגיל שבועיים הוא חלה בדלקת בדרכי השתן ומאז היה חולה הרבה פעמים. למרות זאת הוא ילד מקסים ונוח, אוהב, חביב וחייכן.

אילנית, אימא של מיילין וליאור: ברגע שנודע לי על כך שמאשא מטפלת בעוברים, יצרתי איתה קשר. הייתי אז בהריון הראשון שלי. כאחת שעברה קורס למטפלים וגם טיפולים, האמנתי מאוד בשיטה שמאשא מטפלת. ממאשא קיבלתי טיפולים לעובר בשני ההריונות שלי. מהטיפול הראשון הרגשתי שהטיפולים בעובר מחברים אותי להריון ולעוברית, עוזרים לי בהתלבטויות שונות לגבי התזונה שלי והתנהלות החיים היומיומיים שלי.הטיפולים הרגיעו אותי ונתנו לי ביטחון בזמן של אי שקט, חרדות וחששות לגבי העובר. כמו כן הרגשתי שהטיפולים העובר מחזקים אותי פיזית ונפשית. במבט לאחור, הטיפולים בעובריות תרמו ללא ספק לבריאות של בנותיי ולהתפתחות התקינה שלהן.

רם, אבא של דרור המפגשים עם מאשא היו מרתקים. כמובן שלא יכולנו שלא להתייחס לפאן המיסטי כששאלנו את דרור ה''עוברית'' שאלות על קשרים מגלגולים קודמים (תחום שמאשא העדיפה שלא להיכנס אליו יותר מידיי ובצדק). דווקא רציתי להתמקד בסיפורה האישי של דרור ולקשר את מה שעברנו במפגשים עם מאשא: לאורך כל המפגשים דרור ה''עוברית'' התלוננה כי לא נוח לה בבטן. אחרי תשאול מעמיק של מאשא הגענו לתשובה שחבל הטבור לא מסודר לה נוח. אך דרור ה''עוברית'' טענה שאין סכנה לחייה . לקראת סוף ההריון שאלנו את דרור ה''עוברית'' האם היא חוששת מהלידה . אמרה שכן. תשובה אופיינית לעובר הבא לעולם. כמו כן דרור ה''עוברית'' צפתה כי הלידה תהיה ארוכה מהרגיל ובמיוחד השלב הסופי של הלידה, מעבר בתעלת הלידה. עם הנתונים האלו הלכנו לחדר לידה . בידיעה שיתכן ויהיה קשה מהרגיל. כמו שצפתה דרור, ארבע שעות אחרונות של הלידה היו ארוכות מהרגיל. ראשה של דרור היה תקוע בתעלת הלידה במשך 4 שעות והלידה לא התקדמה. בסופו של דבר היתה לידה טבעית ובלי התערבות כירורגית. אחרי ארבעה חודשים גילינו שדרור עברה ארוע מוחי (CP) שכנראה התרחש בלידה (קשה להוכיח) . אירוע שכתוצאה ממנו נפגעו גפיים ימניות באזור המוטורי של מוח שמאל. כלומר דרור לא מודעת לגפיים הימניות. ולא יודעת איך להפעיל אותם. מאז  ועד היום אנחנו עושים מגוון רחב מאוד של טיפולים כדי שדרור בעתיד תדע להשתמש בגפיים הפגועות. דרור היום זוחלת ומתיישבת לבד ומתחילה קצת לעמוד. דרך אגב את בחירת השם דרור בחרה בעזרתה של מאשא. אנחנו הבאנו רשימה של 10 שמות ודרור בחרה. אני חושב שזה טיפול מדהים מה שמאשא עושה. היכולת לתקשר עם עובר טרם היוולדו. ולגלות מה כבר חסר לו ושניתן להשלים לו בעזרת אמו. ברור לי שהייתה פה הכנה של דרור למצב שהיא תיכננה שיביא אותה למצב של שיתוק מוחין:  חבל התבור וקושי ביציאה מתעלת הלידה. אין דבר שקורה במקרה. דרור בחרה להיוולד עם מגבלה והיה יפה לראות את זה בדיעבד שהיא עשתה הכנה למצב. ואפילו עשתה הכנה לנו באמצעות מאשא. מתבקשת השאלה האם הייתי עושה שונה לו הייתי יודע לסמוך ב 100% על הממצאים שדרור נתנה לנו מתוך הבטן. התשובה היא לא. כי אחרת הייתי מפסיד את כל החוויה המדהימה של לגדל ילד מוגבל ועם צרכים מיוחדים.