בדיקות בהריון - כדאי לדעת

09/04/08

דף הבית
מדוע לטפל בעובר
להיות - מהלך הטיפול בעובר
הורים מספרים על עובריהם
בדיקות בהריון - כדאי לדעת
טיפול בבעיות פוריות
להיות - גלריית תמונות
צור/צרי קשר
אודות מאשא בר-שלום

 

בדיקות הריון קונבנציונאליות              

הפיתוח הטכנולוגי והתקדמות מדע הרפואה מאפשרים לבדוק את העובר מהרגע שנוצר ולאורך כל תקופת ההריון.

הבדיקות בתקופת ההריון נועדו לעקוב אחר התפתחותו של העובר: גילוי מומים, מחלות גנטיות, עצירת התפתחותו או מצוקתו של העובר. כמו כן, הן משמשות לבחון את תקינות בריאותה של האישה ההרה.

יש בדיקות שגרתיות אשר כל אישה זכאית לעבור. בדיקות אחרות, לא כולן נכללות בסל הבריאות, מוצעות לנשים בדרגת סיכון כלשהי: גיל, מחלה כרונית (כמו סוכרת, לופוס או דלקות מעיים), נטילת תרופות, מחלות גנטיות במשפחה.

בדיקת הריון: תוצאה חיובית מאשרת שהאישה הרה. בודקים הורמון (bHCG (beta Human Chorionic Gonadotropin  המיוצר על ידי השיליה. רמת הורמון מעל 1000 מבשרת הריון. אפשר לערוך את הבדיקה כבר בשבוע השני להריון, או על ידי בדיקת דם במעבדה או דרך בדיקת שתן בעזרת ערכה ביתית.

הצעד הבא, האישה ההרה קובעת תור אצל גינקולוג. הגינקולוג מבצע בדיקה וגינאלית ובדיקה על קולית.

בדיקה על קולית (US): מטרתה לקבוע את גיל העובר, האם יש יותר מעובר אחד, האם ההריון מתפתח כפי שצריך בתוך הרחם.

בדיקת US לסקירת מערכות מוקדמת נערכת בין השבועות 14-16 להריון.

בדיקת US לסקירת מערכות נוספת נערכת בין השבועות 22-24 להריון.

בדיקות דם שאישה הרה מתבקשת לעשות:

I) ספירת דם (בעיקר חשוב רמת ההמוגלובין) ואלקטרוליטים.

II) קביעת סוג הדם (O, A, B, AB) ו Rh (חיובי או שלילי).

III) שלילת הימצאות נגיפים העלולים לחדור לעובר דרך השיליה ולגרום לו מומים, חלקם קשים: א) טוקסופלסמה (Toxoplasmosis), ב) ציטומגלו וירוס (CMV), ג) צהבת (Hepatitis) סוג B , ד) אדמת (Rubella).

בדיקות שתן: I) לשלול זיהומים בדרכי השתן (העלולים לפלוש למערכת הגניטלית דרך הנרתיק), II) לשלול חלבון בשתן.

דגימת סיסי שיליה (Chorionic Villus Sampling): בודקת מומים מולדים. מחדירים מכשיר דרך צוואר הרחם אל הרחם המוציאים מדגם מסיסי השיליה, המכיל חומר גנטי זהה לזה של העובר. הבדיקה נערכת בין השבועות 9-12 להריון.

שקיפות עורפית (Nuchal Translucency Scan): בודקת האם יש קפל בעורף העובר, המעיד  על תסמונת דאון. הבדיקה העל קולית הזו נערכת בין השבועות 11-14 להריון.

בדיקת חלבון עוברי (Triple Test): בדיקת דם המיועדת לגלות מומים מולדים. בודקים שלושה ערכים:

1) חלבון המיוצר ברקמות העובר (AFP (Alpha Feto Protein - רמה נמוכה עשויה להעיד על מומים בתעלה העצבית כמוspina bifida או העדר מוח בעובר.

2) הורמון המיוצר בשיליה (HCG (Human Chorionic Gonadotropin - רמה גבוהה מרמזת על פגם כרומוסומלי כמו תסמונת דאון (trisomy 21) או תסמונת טרנר (trisomy 18).

3) הורמון אסטריול (Unconjugated Estriol) המיוצר בתהליך המטבולי של העובר- רמה נמוכה מהווה סימן למומים עצביים, פיגור.

שיקלול של שלושת המדדים וגיל האישה ההרה מעריך את אחוזי הסיכון למומים בעובר.

בדיקת מי שפיר (Amniocentesis): בודקת את מערך הכרומוזומים, המשקף את המטען הגנטי בעובר. מטרתה לאתר מומים מולדים, מחלות והפרעות שונות. מחדרת מחט דרך הבטן למי השפיר (המכילים תאים עובריים) ושואבים כ- 20cc. הבדיקה מומלצת (וניכללת בסל קופות החולים) לנשים מעל גיל ,35 בשל הסיכון הגבוה ללידת עובר עם מומים מולדים. כמו כן, מייעצים לעבור את הבדיקה לנשים שתוצאות בדיקת השקיפות העורפית או בדיקת החלבון העוברי לא היו תקינות. הבדיקה נערכת בין השבועות 18-21 להריון

העמסת סוכר (Glucose Challenge Test): מטרת הבדיקה לאתר סיכון להתפתחות סכרת הריונית.

בדיקת דופק עוברי (Non Stress Test): מניחים על בטן האישה ההרה שתי רצועות באיזור הטבור המחוברות למכשיר. מוניטור אחד רושם את פעימות לב העובר (שנע בין 120-160 פעימות לדקה), מוניטור שני רושם את תנועות העובר. הבדיקה נמשכת כ20-30 דקות. בודקים את היחס בין פעימות לב העובר לבין תנועותיו. כמו כן, הבדיקה מעידה על תקינות השיליה. בדיקת דופק עוברי אפשרית החל מתחילת השליש השלישי להריון, אך נהוגה יותר החל משבוע 38 להריון ובמקרים של הריון בסיכון כמו סוכרת הריונית או רעלת הריון.

דגימת דם עוברי (Cordocentesis): בודקת הפרעות כרומוסומליות כמו תסמונת דאון או הפרעות בדם העובר כמו מחלה המוליטית (Fetal Hemolytic Disease). הבדיקה נעשית החל מהשבוע ה17- להריון. רמת הסיכון להפלה גבוהה.

 

בדיקות שיטת "להיות" לאישה הרה ובן זוגה

השיטה שלי לא נוגדת או מחליפה את הבדיקות הקונבנציונאליות שנערכות לאישה ההרה, אלא משתלבת ומשלימה אותן.

ראשית כל אני בודקת את מערכות הגוף ברמה האנרגטית. בהתאם לתוצאות, בשלב הבא, בודקת איך לחזק או להניע אנרגיה כדי לאזן את המערכת או המערכות הבעייתיות.

סימפטומים שכיחים בהריון כמו התכווצויות שרירים, בצקות, צרבות, עצירות, בחילות, או סימפטומים פחות שכיחים כמו יתר לחץ דם, סכרת, דליות (varicosis), מעידים על חוסר איזון במערכת אחת או יותר בגופה של האישה ההרה.

ברצוני לציין שאיני מטפלת בסימפטום, אלא באישה ההרה הסובלת מאותו סימפטום. לכן, שתי נשים הרות יכולות להתלונן על אותו סימפטום, אך הטיפול יהיה שונה בכל אחת מהנשים. כך כמו שכל אדם נולד עם מתאם גנטי המיוחד רק לו, ומגיב לסביבתו באופן המייחד אותו מאחרים, כך גוף כל אישה יגיב אחרת להריון, זאת אומרת, לעובר המתפתח ברחמה, אשר לו עצמו יש ייחודיות משלו.

בהמשך אני בודקת האם האישה ההרה צריכה לשנות את הרגלי התזונה שלה, האם היא זקוקה לתוספים (כמו ברזל או מולטי ויטמין או פרוביוטיקה). האם היא צריכה להגביר או למתן את הפעילות הגופנית שאליה היא רגילה.

אם תוצאות הבדיקות הקונבנציונאליות לא תקינות, למשל, אם ערכי בדיקת החלבון העוברי לא טובים, אבדוק: האם ניתן לעשות משהו כדי לשפר את חוסן העובר בזמן ההריון, או שיהיה אפשרי לשפר את המצב רק אחרי הלידה? האם חשוב שהאישה ההרה תעבור את בדיקת מי השפיר?

בפגישות הטיפוליות נשאלות שאלות כמו: האם חשוב שאני ובן זוגי נשתתף בקורס הכנה ללידה? האם כדאי לי לקחת דולה או מיילדת פרטית? האם לידת בית עדיפה על לידה בבית חולים? מתי כדאי לי להתחיל לעסות את הבטן ואת השדיים עם שמן (ואיזה שמן) להגמיש את העור ולמנוע מתיחות? איך אני מתמודדת עם בחילות/צרבות/שיהוקים?

ברובד הנפשי אני בודקת אם ההריון רצוי, אם האישה ההרה או בן זוגה מאמינים שיוכלו להתמודד עם בעיות בשלב ההריון במידה ותתעוררנה, אם הם סומכים על רופא הנשים שאצלו האישה מטופלת,וכולי וכולי.

בשליש האחרון אני מתחילה לבדוק שאלות הקשורות למוכנות ללידה עצמה: איזה בית יולדות עדיף לאישה? האם האישה ההרה סומכת על עצמה שתדע לכוון את העובר לצאת לאוויר העולם? האם היא סומכת על הצוות הרפואי שיילד אותה? האם היא סומכת על בן זוגה שיתמוך בה בתהליך הלידה? האם היא או בן זוגה צריכים לעבור טיפול להסרת פחדים/חרדות הקשורים לתהליך הלידה? ועוד ועוד.

הנשים ההרות ובני זוגן אשר באים אלי לטיפול, יודעים שהם יכולים לפנות אלי בכל עת. אם אני בטיפול עם מטופל אחר ואיני יכולה לענות באותו רגע לטלפון, אני חוזרת אליהם מאוחר יותר. השיחה עצמה עשויה להוריד את רמת החרדות של האישה או בן זוגה, למשל כשמדברים על תוצאות לא טובות של בדיקה, או כשהאישה ההרה התחילה לדמם, או כשצירים מתחילים לפני הזמן הרצוי.

לדעתי, אישה הרה המגיעה מוכנה גופנית ונפשית לשלב הלידה, תעבור את תהליך הלידה בצורה חלקה יותר.

 

 

 

דף הבית | מדוע לטפל בעובר | להיות - מהלך הטיפול בעובר | הורים מספרים על עובריהם | בדיקות בהריון - כדאי לדעת | טיפול בבעיות פוריות | להיות - גלריית תמונות | צור/צרי קשר | אודות מאשא בר-שלום

אתר זה עודכן לאחרונה 03/02/07